מה בא לי? #11

כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו מבינים שהחיים הפכו לסדרה של תיבות סימון. אנחנו הולכים לבית ספר, צבא, עבודה, משלמים את החשבונות ונגררים אחר השגרה. תוך כדי אנחנו שוכחים את הקטע הפשוט של לעשות מה שאנחנו אוהבים. השאלה "מה בא לי"? נשארה איי שם בילדות והגיע הזמן להחזיר אותה חזרה.

החיים בשחור לבן

כשהיינו קטנים, לעשות מה שבא לנו ולהתנסות בדברים חדשים היו חלק מהחיים שלנו. היינו סקרנים ואמיצים, תמיד מוכנים לחקור את העולם שסביבנו. אבל כשגדלנו, עם המסגרות והתבניות של החברה, למדנו להתנתק ממה שאנחנו אוהבים ורוצים. אמרו לנו מה לעשות, מה ללמוד ואיך להמשיך. לאט לאט, איבדנו קשר עם הדברים שבאמת עושים אותנו מאושרים ומסופקים.

הבעיה עם הניתוק היא שהוא גורם לחיים להיות בשחור ולבן כשהם אמורים להיות בצבע. הוא מרדים את החושים שלנו ומחליש את היכולת שלנו לזהות מה עושה לנו טוב. אנחנו מפסיקים להרגיש את ההתרגשות והשמחה לעשות את מה שאנחנו אוהבים, מסתפקים בשגרה ושוכחים את האפשרויות הקיימות. מדי פעם אנחנו "מסכימים" לעצמנו לצאת לאיזו מסעדה או חופשה רגעית על מנת "להשתחרר" ולבחור מה שבא לנו. ככל שאנו מתנתקים מהרצון שלנו, אנו גם מאבדים קשר עם מי שאנחנו והופכים למה שהחברה רוצה שנהיה, לא למי שאנחנו באמת. אנחנו לובשים מסכות ומשחקים תפקידים, אבל עמוק בפנים, ברוב המקרים, אנחנו מרגישים ריקים וחסרי מימוש.

"הבעיה עם הניתוק היא שהוא גורם לחיים להיות בשחור ולבן כשהם אמורים להיות בצבע. הוא מרדים את החושים שלנו ומחליש את היכולת שלנו לזהות מה עושה לנו טוב".

מה בא לי?

אחת השאלות שמחברות אותנו למה שאנחנו באמת רוצים היא השאלה: "מה בא לי?". באופן מפתיע או שלא, זו גם השאלה שהכי קשה לנו לשאול כי אנחנו חוששים מהתשובה שהיא תביא או לא תביא בכלל. רבים מאיתנו שכחו בכלל כיצד לענות על השאלה הזו או שכנעו את עצמם שאסור לנו לשאול אותה. אנו מאמינים שלהיות מבוגר פירושו ללכת בדרך שנקבעה מראש והשגרה היא לא תוכנית כפי בקשתך. נכון, השאלה "מה בא לי?" יכולה להיות שאלה מפחידה. היא מאלצת אותנו להתעמת עם הפחדים והספקות שלנו וזה יכול להעלות תחושות של חוסר ודאות ופגיעות. עם זאת, השאלה הזאת מחברת אותנו מחדש עם התשוקות שלנו וחיים מלאים יותר.

אם נשאל את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים, אנחנו יכולים לזהות את הדברים החשובים לנו ואת הפעולות שמביאות לנו אושר פנימי והגשמה. זה עוזר לנו להתנתק מהדברים שאנחנו מרגישים שאנחנו "חייבים לעשות" ובמקום זאת להתמקד בדברים שאנחנו רוצים לעשות. זה מאפשר לנו להתנסות בדברים חדשים, לקחת סיכונים ולרדוף אחרי האינטרסים שלנו ללא חשש משיפוטיות או כישלון.

כשאנחנו מתחברים מחדש לרצונות שלנו, אנחנו גם מתחילים להתחבר מחדש לאני האותנטי שלנו, כלומר, לדיוק שלנו. זה יכול להיות תהליך מפחיד אבל הוא גם משחרר ומעצים להפליא. לאט לאט, עם תרגול נכון, אנחנו נצליח לשים עצמנו בראש סדר העדיפויות ולשים את ההרגשה הפנימית שלנו על העליונה. אנחנו חוזרים להיות נאמנים יותר למי שאנחנו באמת ובונים ביטחון עצמי וחוסן מנטלי לבחור מה בא לנו בכל תחום: עשייה, מערכות יחסים, כסף, סיטואציות שמצריכות שינוי, קבלת החלטות משמעותיות שמתאימות לנו ועוד.

"כשאנחנו מתחברים מחדש לרצונות שלנו, אנחנו גם מתחילים להתחבר מחדש לאני האותנטי שלנו, כלומר, לדיוק שלנו. זה יכול להיות תהליך מפחיד אבל הוא גם משחרר ומעצים להפליא".

להתבגר זו אופציה

להתחבר מחדש לתשוקות שלנו ולרדוף אחרי מה שאנחנו רוצים זה מסע של למידה וגילוי מחדש. הוא מחייב אותנו לשחרר המון מחסומים והתניות חברתיות שבנינו במהלך השנים, מלמד אותנו להתחבר פנימה, להאמין בעצמנו וביכולת שלנו להצליח, אבל יותר מכל, הוא מחייב אותנו לתעדף את האושר וההגשמה שלנו על פני ציפיות חברתיות חיצוניות.

הצעד הראשון כמובן הוא להתחיל לשאול את עצמנו: "מה בא לי?". זה בסדר אם אין תשובה מיד או אם אנחנו מרגישים מוצפים מהאפשרויות. הדבר החשוב הוא להתחיל לחקור את תחומי העניין שלנו ולהתנסות בפעילויות ותחביבים שונים. בין היתר, אפשר להתחיל בהכנת רשימה של דברים שעושים לנו טוב, לזהות אנשים שטוב לנו איתם או סיטואציות שממלאות אותנו. אנחנו יכולים גם להרהר בחוויות העבר ולזהות רגעים שבהם הרגשנו הכי חיים ומסופקים. אם אנחנו עדיין מתקשים למצוא תשובה, אנחנו יכולים להתחיל להתנסות בדברים חדשים כמו לקחת שיעור בתחום חדש, להתנדב או להצטרף למועדון הקשור לנושא שמעניין אותנו. המפתח הוא להיות פתוחים לחוויות חדשות שיעשו לנו טוב.

לא, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לשאול "מה בא לי?" ואחרי שנים שלא נגענו בשאלה הזאת, זה בטח לא יהיה קל. בואו נאתגר את התפיסה ש"להתבגר" פירושו לוותר על הרצונות שלנו. אחרי הכל, כמו שאומרים, "להזדקן זו חובה, להתבגר זו אופציה". מי החליט שכשגדלים צריך להיות "יותר רציניים" ובכך לשים בצד את הדברים שעושים לנו טוב כי "ככה זה ואי אפשר לבקש כל מה שבא לך"?. סוד בינינו? אף אחד לא יכול להחליט עבורכם. בואו נתעדף את האושר שלנו, נתמקד במה שבא לנו ונחיה את החיים בצבעים מלאים, בדיוק כמו שהיינו כשהיינו ילדים. כן, זו תוכנית לפי בקשתינו, למה שמישהו אחר יכתוב את תוכנית חיינו?

אל תתפשרו, תדייקו,

יונה.