החלטה ללא חרטה #17

השבוע העברתי סדנה בנושא קבלת החלטות. שאלו אותי: האם את מתחרטת על החלטות שקיבלת בחיים? האמת שאני לא מאמינה בחרטה, אבל אין ספק שהסביבה החליטה בשבילי כל כך הרבה דברים שלגמרי הייתי עושה אחרת. בשנים האחרונות החלטתי להיות המחליטה הבלעדית על החיים שלי, לפעמים זה עולה לי מלא אבל מה אני אגיד לכם? אין מחיר לחירות.

ההחלטה (לא) שלך

לפני הכל אני אניח את זה כאן: וואלה, סביבה יקרה, הצלחת לתכנת דורות של אנשים, ביניהם אותי, שלא מחליטים על עצמם באמת, שאפו. אחרי שהוצאתי את זה אגיד שגם אני מן הסתם קיבלתי החלטות ש"כאילו" אני קיבלתי אבל לא באמת. הסביבה כל כך ניתבה לי את החיים וקיבלתי החלטות תואמות למה שציפו ממני ומה שמקובל שאין לי מקום לכתוב את הכל.

אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות שהם "כאילו שלנו" אבל האמת היא כזאת: ההחלטה לא שלנו. זה מתחיל ממה "בא לנו" לשחק בגן, דרך "ההחלטה" על החינוך, הצבא, זוגיות, ילדים, בית, כסף, מעמד, חופש, תפקיד והרשימה עוד ארוכה. השאלה הכי מצחיקה ששואלים אותנו היא: "מה תרצו לעשות שתהיו גדולים", י'אללה איזו שאלה ממוסגרת זאת. לכו תענו למי ששאל אתכם שאתם רוצים להיות מה שבא לכם ולא תענו לפי מה שמקובל או איזו כותרת שנשמעת טוב.

"אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות שהן "כאילו שלנו" אבל האמת היא כזאת: ההחלטה לא שלנו. זה מתחיל ממה "בא לנו" לשחק בגן, דרך "ההחלטה" על החינוך, הצבא, זוגיות, ילדים, בית, כסף, מעמד, חופש, תפקיד והרשימה עוד ארוכה".

אנחנו לא לבד

לעתים קרובות אנו מקבלים החלטות מבלי להתחשב באמת ברצונות ובצרכים שלנו. אנחנו נשארים בעבודות או מערכות יחסים שאינן מספקות, רודפים אחר השכלה או קריירה שאינן תואמות את התשוקות שלנו ואפילו מקבלים החלטות כמו להתחתן או להביא ילדים כי זה מצופה מאיתנו. החלטות אלו כאילו שלנו, אבל במציאות, הן מושפעות רבות מגורמים חיצוניים ופנימיים רבים.

גורמים חיצוניים, כמו נורמות חברתיות וערכים תרבותיים, חינוך, רקע משפחתי וקבוצות חברתיות שאנו משתייכים אליהן יכולים להשפיע על הערכים והאמונות שלנו כמו גם על מה שאנו רואים כהתנהגות מקובלת. תוסיפו לזה גם את הרשתות החברתיות והנה המתכון המושלם להחלטות שמקבלים עבורנו.

גורמים פנימיים, כמו אמונות, התניות, הטיות קוגניטיביות, רגשות וחוויות עבר, ממלאים גם הם תפקיד משמעותי בעיצוב ההחלטות שלנו. האמונות משפיעות על ההחלטות ולפעמים מובילות אותנו לבחירות אימפולסיביות או לא רציונליות. לכאן תוסיפו את האגו והרצון לבנות תדמית שהיא פייק והנה לכם עוד מתכון לספר ההוא.

לקבל את האי ודאות

כאשר אנחנו עומדים בפני החלטה משמעותית, חשוב לקחת בחשבון את כל הגורמים החיצוניים והפנימיים, לשקול היתרונות והחסרונות של האפשרויות השונות ולשאול את עצמנו האם ההחלטה תואמת את המטרות והרצונות האישיים שלנו.

יחד עם זאת, למרות מאמצינו לשקול את כל הגורמים הנ"ל, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שתמיד קיימת רמה של אי ודאות שמגיעה עם קבלת ההחלטה. גם אחרי ששקלנו את כל היתרונות והחסרונות, לעולם לא נוכל להיות בטוחים ב-100% מהתוצאה. זה יכול להוביל לחרדה אבל חשוב לזכור שאי ודאות היא חלק טבעי מהתהליך.

חשוב להכיר ששום החלטה אינה נטולת סיכון ושגם התוכניות הטובות ביותר יכולות להשתבש. על ידי קבלת חוסר הודאות הזה, נוכל למצוא את האומץ לעשות בחירות שמתאימות לערכים ולמטרות שלנו ולסמוך על היכולת להתגבר על כל האתגרים, שאגב, לא בהכרח שבאמת יגיעו, אנחנו פשוט נוטים לחשוב כך.

"הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שתמיד קיימת רמה של אי ודאות שמגיעה עם קבלת ההחלטה. גם אחרי ששקלנו את כל היתרונות והחסרונות, לעולם לא נוכל להיות בטוחים ב-100% מהתוצאה. זה יכול להוביל לחרדה אבל חשוב לזכור שאי ודאות היא חלק טבעי מהתהליך".

החלטה בלי חרטה

כששאלו מבוגרים בני 80+ על מה הם מתחרטים, רובם המוחלט ענה על דברים שלא עשו. אני מבינה אותם, ברור. אומנם אני לא מבוגרת אבל אין ספק שלאורך חיי "החלטתי" החלטות שנגדו את הדברים שרציתי לעשות ובכך ויתרתי על הרצונות שלי. לא, אני לא מתחרטת על זה היום, אלא מבינה מאיפה זה הגיע ומקבלת את זה.

עם השנים הבנתי, שבכל הנוגע לקבלת החלטות בחיי הדבר החשוב ביותר הוא לדעת לשאול את עצמי שאלות, לנתק את רעשי הרקע והציפיות החברתיות, לבנות ביטחון עצמי פנימי, לחזק את שריר ההקשבה העצמית ולהחליט לא לפחד ללכת אחריו.

ככל שהקשבתי יותר לעצמי, שהייתי נאמנה לעצמי, קיבלתי את ההחלטות המדויקות ביותר עבורי ולא הייתה לי סיבה לחרטה כי לא משנה מה הייתה התוצאה, טובה או פחות טובה, הלכתי אחרי הלב שלי. לרוב זה היה במחיר של לצאת מהעדר החברתי והציפיות החברתיות. התשלום על כך לא תמיד היה קל ונוח אבל שילמתי אותו בכיף כי עם כל הכבוד לכולם, נתתי את עצמי מספיק לאחרים עד שהחלטתי שבכל הנוגע לחיים שלי, אני ורק אני מחליטה עליי. תנסו (גם) את זה בבית.

אל תתפשרו, תדייקו,

יונה.