לבקש עזרה #19

תמיד התגאיתי ביכולת שלי להתמודד עם הכל בעצמי. הייתי משוכנעת שאני לא זקוקה לעזרה של אף אחד, שאני יכולה לבד. אבל אז, הגיע משבר שלא הייתי מוכנה לו ומצאתי את עצמי בנפילה חופשית. עמוק בפנים ידעתי שאני מאבדת שליטה אבל סירבתי להודות בזה, עד שלא הייתה לי ברירה. לא רק שזה הציל את חיי, אלא גם לימד אותי שזה בסדר להניח את הראש ולבקש עזרה.

נפילה חופשית

במשך שנים האמנתי שאני יכולה להתמודד עם הכל בעצמי. הייתי נחושה להראות שאני חזקה ויכולה להתמודד לבד, גם כשהייתי בתקופות פחות טובות. אבל אז, הגיע אליי משבר רציני שפשוט לא יכולתי להתמודד איתו. עמוק בתוכי ידעתי שאני צריכה עזרה, אבל סירבתי להודות בזה.

הייתי במאבק. מה זה מאבק? ראש בקיר. אני? אני אבקש עזרה? מה פתאום!". אז הדפתי. את הבעיות, את החברים שזיהו והציעו את עזרתם. את הכל. "אני חזקה והכל שטויות" חזרתי ואמרתי לעצמי ולאחרים בעודי בנפילה החופשית. עשיתי הכל, כולל הכל, כדי להראות לכולם שהכל טוב ואני מסתדרת. עלק.

לא היה לי קל להודות שאני צריכה עזרה. היה קשה להניח בצד את הגאווה שלי ולהודות שאני לא יכולה לעשות הכל לבד. אבל ברגע שעשיתי זאת, הבנתי שבקשת עזרה היא אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי. לא רק שזה הציל את חיי, אלא גם לימד אותי שזה בסדר להזדקק לעזרה ושיש רגעים שזה אפילו הכרחי להניח את הראש ולהסכים להישען על אחרים.

"אז הדפתי. את הבעיות, את החברים שזיהו והציעו את עזרתם. את הכל. "אני חזקה והכל שטויות" חזרתי ואמרתי לעצמי ולאחרים בעודי בנפילה החופשית. עשיתי הכל, כולל הכל, כדי להראות לכולם שהכל טוב ואני מסתדרת. עלק".

להניח את הראש

רבים מאיתנו נאבקים בעניין הזה של לבקש עזרה. אנו חיים בחברה של תדמיות ופילטרים ולעתים קרובות אנו מהססים להודות שלא טוב לנו. התרגלנו להאמין שבקשת עזרה היא סימן לכישלון או שהיא תגרום לנו להיראות חלשים. זה קורה כמובן בכל תחומי חיינו.

עם זאת, המציאות היא שכולנו פגיעים, לכולנו יש תקופות בהן אין לנו כוח להתמודד ואנחנו צריכים פשוט להניח את הראש ולקבל עזרה מאחרים. למעשה, בקשת עזרה היא סימן לחוזק, לא לחולשה. במיוחד בעידן של היום, צריך אומץ להסכים לדבר על הבעיות שלנו, על האתגרים שאנחנו חווים ועל כך שקשה לנו, פשוט קשה לנו.

להיות בצד השני

ישנן סיבות רבות מדוע אנו עשויים להסס לבקש עזרה. אולי אנחנו מפחדים שישפטו אותנו או שאנחנו לא רוצים להעמיס על אחרים את הבעיות שלנו. אבל המציאות היא שבקשת עזרה היא חלק טבעי מהחוויה האנושית. כולנו מתמודדים עם אתגרים והתמודדויות בחיים וזה בסדר לעצור ולהיות במקום של "הצד השני" – זה שמבקש את התמיכה ולא רק זה שנותן.

חשוב לזכור שאף אחד אינו מושלם. החיים יכולים להטיל עלינו אתגרים בלתי צפויים. לכולנו יש רגעים של פגיעות, ייאוש ועוד מלא. זה לא הופך אותנו לפחות טובים או פחות חזקים. למעשה, הכרה במגבלות שלנו וקבלת עזרה מאחרים מחזקת אצלנו את החוסן המנטלי. על ידי כך, אנו מאפשרים לעצמנו לרפא את הנפש, לעבור את התקופה הקשה ולצאת ממנה חזקים יותר.

"חשוב לזכור שאף אחד אינו מושלם. החיים יכולים להטיל עלינו אתגרים בלתי צפויים. לכולנו יש רגעים של פגיעות, ייאוש ועוד מלא. זה לא הופך אותנו לפחות טובים או פחות חזקים".

לקבל ולתת

כשאנחנו מסכימים לבקש עזרה, אנחנו פותחים את עצמנו לעולם של אפשרויות. אנו נותנים לעצמנו את ההזדמנות ללמוד ולצמוח ומאפשרים לאחרים להיות חלק במסע שלנו. הרבה פעמים אנחנו אפילו לא מבינים עד כמה אנשים אחרים מוכנים להושיט לנו יד ולהיות עבורנו עד שנעבור את התקופה הקשה.

ההכרה שאנו זקוקים לעזרה היא הצעד הראשון לקראת ריפוי. אנו יכולים לפנות לאנשים שאנו סומכים עליהם כמו בני משפחה, חברים או אנשי מקצוע. כל אחד יוכל לעזור בדרך שלו. חשוב גם להאמין בעצמנו ובדרך שלפנינו. גם אם יש "נפילות", עלינו להאמין שנוכל להתגבר עליהם ולהמשיך להתקדם, צעד אחד בכל פעם.

מתן וקבלת עזרה זה דו-סטרי. בדיוק כפי שאנו עשויים להזדקק לתמיכה מאחרים לפעמים, יש לנו גם את היכולת להציע עזרה ותמיכה לסובבים אותנו. על ידי פתיחות הן לנתינה והן לקבל עזרה, אנו יכולים לטפח מערכות יחסים כנות, תומכות ומדויקות יותר.

נכון, לא היה לי קל לבקש עזרה, אבל זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שלקחתי. בזכות מי שעזר ועזרה לי, אני כותבת את המילים האלה. המשברים הגדולים שאנו מתמודדים איתם יכולים להיות ההזדמנויות הגדולות ביותר לצמיחה ולשינוי. על ידי הכרה בפגיעות שלנו ופנייה לעזרה, אנו לא רק עוזרים לעצמנו אלא הופכים להיות חזקים יותר ויכולים לעזור לאחרים. זה בדיוק מה שבחרתי לעשות.

אל תתפשרו, תדייקו,

יונה.